1
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם:
2
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה:
3
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:
4
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים:
5
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה:
6
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה:
7
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה:
8
ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר:
9
ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע:
10
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים:
11
שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב:
12
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם:
13
ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש:
14
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת:
15
ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה:
16
ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל:
17
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות:
18
ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו:
19
ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו:
20
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו:
21
ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה:
22
ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם:
23
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת:
24
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד:
25
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו: